נבקש להציג בפניכם את מתווה ברית הביטחון האזורית של תנועת ״האינטרס הישראלי״ ו״פורום היום שאחרי המלחמה״. אימוץ מתווה זה, שגובש על בסיס התייעצויות מקיפות עם מומחים ובעלי עניין ומתוך למידה השוואתית ממקרי בוחן שונים ברחבי העולם, יוכל להערכתנו להביא לינצחון ישראלי בהתאם למטרות המלחמה ולהבטחת ביטחון ישראל בכל מרחביה. מסמך זה מהווה עדכון נוסף למסמך המקורי.
האתגר: מאז ה-7.10 ישראל מנהלת מערכה במגוון חזיתות, בנוסף למלחמה בחמאס ברצועת עזה. חזיתות אלו כוללות את חזבאללה בצפון, החות׳ים בתימן, מיליציות פרו-איראניות בסוריה ובעיראק, ומאז חודש אפריל 24׳ (ושוב לאחרונה, מראשית אוקטובר 24׳) גם עימות ישיר עם איראן. אולם, לצד האיום הגדול נפתחה הזדמנות: ישראל יכולה לממש את תפיסת הביטחון שלה, להחזיר את היוזמה לידיה ולהתוות אופק לעתיד בטוח ויציב – זה האינטרס הישראלי.
הפתרון: הבטחת ביטחון מדינת ישראל בכל מרחביה על ידי ניהול החזיתות השונות במסגרת ותוך שיתוף פעולה עם קואליציה מתונה ויציבה של מדינות אנטי-ג'יהאדיסטיות, שנתמכת על ידי מדינות מערביות ובראשן ארה״ב. בטווח הארוך, קואליציה זו תמוסד על דרך יצירת ברית ביטחון אזורית.
נקודות מוצא:
הסכסוך הוא בין-צירי: ציר איראני-ג׳יהאדיסטי, המקיים קשרים עם רוסיה וסין, ניצב מול ציר מזרח-תיכוני מתון, המקיים קשרים עם מדינות המערב.
הזדמנות ליצירת קואליציה: נוצרה הזדמנות ליצירת קואליציה מערבית-ישראלית-מדינות ערב המתונות, שלה תהיה תרומה משמעותית להבטחת ביטחון מדינת ישראל לטווח הקצר והארוך בכל מרחביה.
7.10 כנקודת מפנה: ישנה הבנה רחבה במדינות הציר המתון, שהציר האיראני-ג׳יהאדיסטי הוא סכנה ליציבות במזרח התיכון, וישנו רצון לשיתוף פעולה רחב כדי להחליש ציר זה.
הבטחת הביטחון בטווח המיידי: ניהול המערכה בחזיתות השונות במסגרת קואליציה אזורית-מערבית. אופן פעולה זה יאפשר את החלפת שלטון חמאס בעזה ומיטוט חזבאללה בלבנון תוך חלוקת עבודה בין השחקנים הרלבנטיים: ישראל מופקדת על הפן הצבאי; מדינות האזור המתונות מופקדות על הפן האזרחי (שיקום, סיוע הומניטרי ושלטון אזרחי ברצועת עזה, שיקום כלכלי וחיזוק הצבא והממשלה בלבנון); וכך גם מול איראן: ישראל מובילה את המענה למתקפת איראן ב-1.10, הקואליציה משתפת פעולה בהגנה מפני התקפות אוויריות ובפעולות מדיניות וכלכליות מול איראן.
הבטחת הביטחון בטווח הבינוני-ארוך: הקמת ברית ביטחון אזורית.
מה זה? ברית ביטחון אזורית היא מערכת הסכמים רב-מדינתית שמסדירים את היחסים בין המדינות ואת ההגנה על האינטרסים המשותפים. ברית ביטחון אזורית מאפשרת למרחב גיאוגרפי רחב להיות מוגן באמצעים הדדיים, תוך הבטחת ניצול היתרונות היחסיים של המדינות השונות.
מה הפוטנציאל? שיתוף פעולה להבטחת הבטחון והשגשוג במדינות והעמים הקשורים בברית בתחומים של ביטחון, צמיחה כלכלית והסכמי סחר, מסדרון תחבורתי ('מסילת השלום'), הזנקת היי-טק אזורי, טיפול במשאבי טבע ובמשבר האקלים, קידום תיירות.
האם זה אפשרי? במזרח התיכון אפשר לקדם ברית כזו כבר כיום. ישראל בשיתוף כל מדינות המזרח התיכון המתונות, ובהן ערב הסעודית, מצרים, ירדן, איחוד האמירויות, בחריין, עומאן ומרוקו, ובגיבוי של ארצות הברית ומדינות מערביות ומוסלמיות נוספות יכולות להתאחד תחת ברית בשל האינטרסים המשותפים שלהם.
ברית ביטחון אזורית שישראל היא חלק ממנה היא הניצחון המלא על השאיפה להשמיד את מדינת ישראל.
יתרונות מול חסרונות לפעולה במסגרת קואליציה אזורית-מערבית:
יתרונות
מעלות: מנוף לעסקת חטופים; ניצחון על חמאס – החלפת השלטון ברצועת עזה בגורם מתון שנתמך על ידי המדינות החברות בברית; ניתוק רצועת עזה מהציר האיראני; התחייבות לשיקום הרצועה על ידי המדינות החברות בברית (במעורבות והשפעה ישראלית); הימנעות מהתבוססות ב'בוץ העזתי'; מנוף להכנעת חזבאללה ולהסדרה בצפון; השגת הנורמליזציה עם סעודיה (שחמאס רצו למנוע); הכרזה ישראלית על סיום המלחמה.
הסיכון בפעולה שלא במסגרת קואליציה אזורית-מערבית: מדינות הציר הסוני המתון יתקרבו (כפי שעשו בעבר וכפי שכבר יש חשש שקורה) לאיראן, רוסיה ו/או סין; ארה"ב יכולה (כפי שעשתה בעבר) "למשוך ידיה" מהמזרח התיכון; הסכמי השלום עם מצרים וירדן והסכמי אברהם עשויים להפגע; המשך הפיחות בתמיכה העולמית בישראל, בדגש על העולם המערבי. כל אלו יובילו את מדינת ישראל למצב גרוע יותר מהמצב האסטרטגי שהיה קיים לפני 7 באוקטובר: התחזקות הציר האיראני-ג׳יהאדיסטי, החלשת הציר המתון, החלשת מדינת ישראל צבאית (בעקבות פגיעה באספקת נשק), מדינית וכלכלית – כל אלו תהליכים שכבר מתרחשים.
חסרונות:
צורך להיענות גם לדרישות של שחקנים נוספים, לא משהו שלא נעשה בעבר (לדוגמא: הסכמת ישראל לאספקת מטוסי F35 לאיחוד האמירויות).
ברית הביטחון האזורית ורצועת עזה
מדינות האזור המתונות יופקדו על הפן האזרחי באמצעות ארגון בינלאומי, שלא במסגרת האו״ם, שיוקם למטרה זו, וייכנס לכל אזור שצה״ל סיים לפעול בו. הארגון יבטיח את הגעת הסיוע ההומניטרי לעזתים ולא לחמאס, ידאג לשיקום הרצועה, לדה-רדיקליזציה של העזתים, כולל של מערכת החינוך, ולסיוע בהקמת גופי שלטון פלסטינים יציבים, שוחרי שלום ונקיים משחיתות, שיוכלו בסופו של דבר לקבל את השליטה ברצועה.
אם ישראל לא תפעל בדרך זו על צה״ל יהיה להישאר ככוח כובש ברצועת עזה ולהתמודד עם מלחמת גרילה שתגבה קורבנות רבים ותאפשר לחמאס לבסס את תדמיתו כמגן הפלסטינים. בנוסף, על מדינת ישראל יהיה לשאת בעלויות השיקום הגבוהות של רצועת עזה ובניהול אזרחי של אוכלוסיה מקומית עוינת. יתר על כן, כיבוש הרצועה יגביר את הקריאות להתנגדות בקרב כלל הפלסטינים, יערער את יחסי השלום של ישראל עם שכנותיה מצרים וירדן ועם מדינות המפרץ, ימנע את הנורמליזציה עם סעודיה, והוא אף עשוי לפגוע קשות בתמיכה של מדינות מערביות ובראשן ארה״ב – תמיכה החיונית לשימור כוחה הצבאי, הכלכלי והמדיני של מדינת ישראל. זו תמונת הנצחון של חמאס.
ברית הביטחון האזורית וההיבט הפלסטיני
האינטרס הישראלי הוא חיבור הפלסטינים לציר המתון והתנתקותם מהציר האיראני-ג'יהאדיסטי.
ברית אזורית יכולה להוות מנוף לשינוי שלטוני ואידיאולוגי אצל הפלסטינים, ולשם כך על ישראל לפעול להשפעה על אופי מנגנוני השלטון הפלסטינים ולהשפעה על הציבור הפלסטיני.
מנגנוני השלטון: על ממשלת ישראל להוביל את הדיונים על שלטון פלסטיני ביום שאחרי, כדי להבטיח שהשלטון הפלסטיני ברצועת עזה ואיו״ש יהיה חלק מהציר המתון, בין היתר: דרישה למעבר הדרגתי לשלטון פלסטיני על בסיס הוכחת יכולות לממשל יציב, אפקטיבי, אחראי וחותר לשלום, דרישה שחמאס וכל מי שמחזיק באידיאולוגיה של השמדת מדינת ישראל לא יוכל להכלל במנגנוני השלטון הפלסטינים, ודרישה לצעדים מעשיים להכרה בישראל (דה-רדיקליזציה של מערכת החינוך הפלסטינית) ולמאבק בטרור.
הציבור הפלסטיני: על ממשלת ישראל ללוות את המכה האנושה שהפלסטינים ברצועת עזה ספגו מידי צה״ל, בהבטחת אופק מדיני של עצמאות, ביטחון ושגשוג. ההיסטוריה מלמדת שמכה צבאית אנושה מועילה רק אם היא מלווה בהבטחה זו.
מדינה פלסטינית מפורזת ומתונה לצד מדינת ישראל אינה פרס לטרור אלא הנצחון המוחלט עליו!
המטרה של חמאס ואיראן אינה מדינה פלסטינית: המטרה היא להשמיד את מדינת ישראל.
השמדת רעיון זה אפשרית רק באמצעות הכרה מלאה של כל מדינות ערב במדינת ישראל.
ברית ביטחון אזורית היא הנצחון המוחלט על חמאס – מכה קשה צבאית, ארגונית ושלטונית, חיסול הרעיון שאפשר להשמיד את מדינת ישראל וחיבור ישראל והפלסטינים לציר המתון.
לכן, דווקא כדי להשלים את הנצחון הצבאי על חמאס, על מדינת ישראל להציע לפלסטינים חלופה באמצעות אופק של מדינה מפורזת, עצמאית, יציבה ומשגשגת – רק כך אפשר יהיה להשלים את ניתוק הפלסטינים מציר הטרור וחיבורם לציר המתון.
ברית הביטחון האזורית וההיבט הלבנוני
ישראל נמצאת בראשית המלחמה מול חזבאללה. הימשכות הלחימה, כפי שהוכיח הניסיון בעזה, עלולה לשחוק את הלגיטימציה של ישראל, מבלי שישראל תשיג את המטרה האסטרטגית של הסרת האיום של חזבאללה ומניעת האפשרות להתעצמותו מחדש.
ישראל תוכל להסיר את האיום מצד חזבאללה רק אם תפעל במסגרת קואליציה איורית-בינלאומית, שתפעיל אמצעים דיפלומטיים וכלכליים בנוסף ללחץ הצבאי, כשהמטרה היא הרס התשתיות הצבאיות והכלכליות של חזבאללה מצד אחד וחיזוק מדינת לבנון מצד שני. השלוחות הג׳יהאדיסטיות של איראן פורחות במדינות כושלות ובמרחבים שיש בהם כאוס וחולשה שלטוניים – כך בתימן, בעיראק, בסוריה וכך גם בלבנון. פגיעה צבאית בחזבאללה לא תועיל אם לא תלווה בחיזוק תפקודה המדינתי של לבנון, שיאפשר לה להתמודד עם הכוחות הג׳יהאדיסטים ולחבור לציר המתון.
ברית הביטחון האזורית והחטופים
הקשר מדיני – מהות המחלוקת על עסקת החטופים נובעת מכך שזו עסקה אסטרטגית, שמשמעה סיום המלחמה. תנאי עסקת החטופים הם התנאים לסיום המלחמה.
הממד האזורי נותן מענה לחששות לגבי היום שאחרי – יצירת ערבויות להשמדת שלטון חמאס ברצועת עזה תוך מניעת ואקום שלטוני ויצירת מערכת שלטונית חלופית לחמאס.
חיבור הממד האזורי מאפשר יצירת קלפים וגמישות לישראל מול חמאס, דוגמאות:
§ גירוש המנהיגים מחוץ לעזה
§ הבטחה לא לפגוע באנשי חמאס שנשארו משום שיהיה מי שיערוב לדה-חמאסיזציה שלהם
§ אפשרות למעורבות אנשי חמאס ביום שאחרי (בתנאי שהם מתחייבים לזניחת טרור והצטרפות לשלטון מתון)
§ בנוסף על הדברים שנידונים כיום (שחרור אסירים, חזרה לצפון הרצועה, סיום לחימה, נסיגת צה"ל)
מה ממשלת ישראל צריכה לעשות עכשיו?
להודיע שהיא חותרת שהמלחמה בכל החזיתות תסתיים בבוא העת כחלק ממהלך גיאו־אסטרטגי שלם, שכולל נורמליזציה של יחסי מדינות ערב עם ישראל והקמת ברית ביטחון אזורית (ברית אברהם) עם מדינות ערב המתונות, בתמיכת ארה"ב ומדינות מערביות.
לפעול לקידומה של ועידה אזורית־מערבית, בהובלת ארצות הברית והליגה הערבית, שתעסוק בשיתוף פעולה של מתונים כנגד הרדיקלים; נורמליזציה של היחסים בין המשתתפות בוועידה כולל בין ישראל לערב הסעודית וללבנון; שיתוף פעולה אזורי ויצירת מוסדות לחיזוק היחסים הביטחוניים, הכלכליים, התרבותיים, התשתיתיים והתיירותיים; מאבק בטרור, ובמימון ותעמולת טרור; קידום השלטון הזמני, השיקום והצרכים ההומניטריים ברצועת עזה; פירוק חזבאללה ונקיטה באמצעים לייצוב לבנון; סיום הסכסוך הישראלי-פלסטיני באמצעות הסכמה על אופק של עצמאות מדינית, משגשגת ולא רדיקלית של הפלסטינים.
להצהיר שמדינת ישראל מחויבת לרעיון שתי המדינות, בתנאי שתוקם מדינה פלסטינית מפורזת ושוחרת שלום, שישראל תוכל לחיות בבטחה לצידה. מדובר בתהליך הדרגתי וארוך, שבמהלכו יהיה לישראל מרווח רחב של פעולה וביטחון ושיניב לישראל רווחים מיידיים: נורמליזציה וכינון ברית אזורית, חיזוק תדמיתה של ישראל בעולם, וסיוע בהליכים המשפטיים שמתנהלים נגד ישראל וישראלים, בין השאר בבתי הדין הבינלאומיים בהאג.
סיכום: ברית ביטחון אזורית היא הניצחון האמיתי של ישראל
ברצועת עזה: מיצוי ההישגים הצבאיים והגיבוי העולמי להשגת המטרות של מיטוט שלטון חמאס, השבת החטופים והכרזה ישראלית על סיום המלחמה.
בחזית הצפון: הסרת האיום של חזבאללה, כשהמטרה היא הרס התשתיות הצבאיות של חזבאללה מצד אחד וחיזוק מדינת לבנון מצד שני.
מול איראן: פעולה מתואמת מול איראן בעזרת קואליציה אזורית-בינלאומית במטרה להחליש את כוחה ואת השפעתה באזור.
הבטחת ביטחון ישראל בכל מרחביה לדורות: יציאה מקפאון של סטטוס-קוו והחזרת היוזמה לידיים ישראליות, חיזוק ביטחון אזורי (כולל מול איראן), אופק ארוך טווח להשתלבות אזורית, הכרה בישראל על ידי מדינות ערב ומות הפנטזיה על השמדת מדינת ישראל.
חיזוק מעמד ישראל בעולם: ישראל יוזמת ואקטיבית (ולא סרבנית), החזרת גיבוי עולמי לישראל, חיזוק בריתות, מיצוי אינטרסים משתלבים שלנו ושל מדינות ערב והמערב במאבק אזורי ובין-לאומי בכוחות קיצוניים, הצבת ישראל כגורם חזק במרכז הגאופוליטיקה העולמית והצירים המתהווים ('אור לגוים' מדינית וערכית).
גישה ריאליסטית לפלסטינים: מאבק בשאיפות הפלסטיניות להשמדת ישראל, חיבור לציר המתון, דרישה לנטישת טרור והכרה אמיתית בישראל, הושטת יד לשותפות וחברות בציר אזורי מתון ביחד עם מדינות ערב.
יחסי סיכון-סיכוי לטובת ישראל: תהליך הדרגתי מול הפלסטינים, ישראל מקבלת עכשיו נורמליזציה וברית אזורית, בתמורה להכרה עתידית במדינה פלסטינית על בסיס תהליך בונה אמון ששומר על ביטחון ישראל.
הסכמה ציבורית רחבה: רוב הציבור בישראל תומך באסטרטגיה זו.
להרחבה, ראו:
פודקאסט 'האינטרס הישראלי' בספוטיפיי
Comentarios