שלום,
לפניכם העדכון השבועי השישי של פורום היום שאחרי המלחמה, קבוצה של מומחים, חוקרים וחוקרות, של המזרח התיכון, מדעי המדינה, פסיכולוגיה, משפטים ועוד. תמצאו בניוזלטר זה את המסר העיקרי שלנו, תמצית של פעילותנו השבוע, מידע על האירועים הבאים שלנו, והמלצות לקריאה ולהאזנה.
נשמח לשמוע מכם! thedayafterforum@gmail.com
העדכון כקובץ.
1. המסר העיקרי בסיכום השבוע השלוש עשר למלחמה
מצב הלחימה בגזרות השונות והסיכונים המשפטיים והבטחוניים שלפתחנו מדגישים את הצורך הכפול – בשותפות אסטרטגית עם מדינות באיזור ובעולם ובתכנון שקול ומחושב של הדרך לסיום המלחמה.
מאז ראשית המלחמה אנו עסוקים במחקר השוואתי ואקדמי מקיף, על מנת לבחון כיצד סכסוכים קשים מסתיימים, וכיצד ניתן לייצר תוכנית ראויה וישימה. על הבסיס הזה, ולאחר התייעצויות ושיחות עם גורמים רבים, גיבשנו מתווה שלהערכתנו יוכל לשרת בצורה המיטבית את מטרות המלחמה ואת בטחון ישראל בכל מרחביה. בחלק הראשון נציג ניתוח גיאו-פוליטי ולאחריו את דרך הפעולה המוצעת.
ניתוח גיאו-פוליטי:
· הסכסוך הוא בין צירי: המלחמה בין חמאס לישראל היא מרכיב במאבק אזורי וגלובלי בין הציר האיראני-ג׳יהאדיסטי (חזבאללה בלבנון, החות׳ים בתימן, מיליציות פרו-איראניות בסוריה ובעירק, ועוד) הנתמך בידי רוסיה וסין, לבין הציר המתון הכולל את מרבית מדינות המזרח התיכון (ובהן סעודיה, מצרים, ירדן, מרוקו, מדינות המפרץ) ונתמך על ידי מרבית מדינות המערב.
· 7.10 כנקודת מפנה: בעקבות 7.10 מרבית מדינות הציר המערבי-מזרח תיכוני המתון מאוחדות בהבנה, שחמאס הוא סכנה ליציבות במזרח התיכון, ומעוניינות במיטוט שלטונו.
· הפתרון הוא בין צירי: לישראל יש הזדמנות להבטיח את בטחונה בכל מרחביה לשנים רבות על ידי חבירה לציר המערבי-מזרח תיכוני המתון. חבירה כזו תחזק את הציר המתון, תפגע בהתבססות הכוחות האיראניים-ג׳יהאדיסטיים במרחב, כולל בקרב הפלסטינים ותרתיע את חזבאללה.
· ניהול המלחמה במסגרת קואליציה אזורית-גלובלית: בשלב הנוכחי, ישראל תהיה מופקדת על הפן הצבאי, מדינות האיזור על הפן האזרחי ברצועה, והקואליציה הבינלאומית תקדם את יישום החלטה 1701 להרחקת חיזבאללה מצפון לליטאני. בסיום הלחימה, תוקם מסגרת שלטונית זמנית על ידי הקואליציה, עד לביסוס שלטון אזרחי יציב ומתון. בטווח הארוך, ייושב הסכסוך בגיבוי הקואליציה הבינלאומית.
· יתרונות גישה זו: תמיכה בינלאומית בפעולה הצבאית של צה״ל עד למיטוט שלטון החמאס; הבטחת החלפת שלטון חמאס בשלטון פלסטיני יציב ומתון והגבלת היכולת של ארגון טרור אחר לתפוס את מקומו של חמאס; הרתעת חזבאללה ומימוש החלטה 1701; החלשת הציר האירני-ג׳יהאדיסטי וחיזוק הציר האנטי-ג׳יהאדיסטי / המערבי-מזרח תיכוני המתון.
דרך הפעולה המוצעת:
אנו קוראים לממשלת ישראל להוציא הצהרה שעיקריה הם:
● הודעה לחמאס ולכל החמושים ברצועת עזה (כגון, הג'יהאד האסלאמי, להלן: חמאס) ולכל תושבי עזה, כי יש להם הזדמנות להיכנע ולסיים את המלחמה.
● תנאי הכניעה: השבת כל החטופים; הצהרת חמאס על ויתור לתמיד על השאיפה להשמיד את מדינת ישראל; התפרקות מנשק של כל החמושים ברצועת עזה.
● הבטחה לתושבי עזה שהשליטה ברצועת עזה תועבר לידי מסגרת שלטונית זמנית שתוקם על ידי המדינות החתומות (מלבד ישראל) ברגע שכל החטופים והחטופות יוחזרו ויוכח שכל החמושים פורקו מנשקם. המסגרת השלטונית תדאג לשיקום ולרפורמות יסודיות. מובן מאליו שלמדינת ישראל תשמר בכל עת הזכות להגן על עצמה.
● המסגרת השלטונית הזמנית תעביר את השלטון לפלסטינים ברגע שתובטח האפשרות להקמת ממשל יציב, אחראי וחותר לשלום.
● רצועת עזה תישאר מפורזת.
2. זרקור על פעילותנו השבוע
מדי שבוע אנו מקיימים פעילויות רבות, לרבות פגישות, הרצאות, התייעצויות ושיחות, מחקר וכתיבה, ועוד. נאיר זרקור על חלק מהן.
האם תתכן דה-חמאסיזציה? על האידיאולוגיה של חמאס והאחים המוסלמים (2.1.2024)
השבוע קיים הפורום מפגש מקוון בנושא "האם תתכן דה-חמאסיזציה? על האידיאולוגיה של חמאס והאחים המוסלמים". שמענו שלושה מומחים: ד״ר מירה צורף, חברת הפורום – על היחסים בין מצרים, האחים המוסלמים וחמאס; פרופ׳ הלל כהן, חבר הפורום – על החמאס בגדה המערבית; וד״ר הראל חורב – על השאלה האם מטרת חמאס היא השמדת ישראל?
מוזמנים לצפות בהקלטה המלאה של המפגש המרתק.
התובנות המרכזיות מהמפגש:
· ב-2017, חמאס הצהיר שהוא לא פלג של האחים המוסלמים, אבל למעשה, הוא ממשיך להיות מחובר לתנועה, במיוחד במישור הגלובלי (מימון, BDS, תמיכה ברשתות החברתיות).
· תנועת האחים המוסלמים, שקמה במצרים לפני כ-100 שנה, ושממנה צמח גם החמאס, היא תנועה בעלת מופעים שונים. היא מתבטאת בצורות שונות בתקופות ובמקומות שונים, בהתאם לנסיבות.
· בהקשר הנוכחי, חשוב להבין שהשאיפה להשמדת ישראל לא משותפת לכל מופעי תנועת האחים המוסלמים. לעומת זאת שאיפה זו היא חלק מהאידאולוגיה הג'יהאדיסטית, ואף האנטישמית, של חמאס כיום.
· גורמים שמשפיעים על האופן שבו מתבטאים המופעים השונים של תנועת האחים המוסלמים וחמאס:
- האידאולוגיה של המנהיג – למשל, חסן אל בנא, מייסד התנועה במצרים, היה פטריוט לאומי ולא לאומני או פונדמנטליסט, שהיה מוכן ליצור קשרים עם המערב.
- לחץ מבחוץ – מעצרים, תוקפנות של השלטון ואכיפה חזקה. להתערבות מגבילה נוקשה יש השפעה מרתיעה מובהקת. הדוגמא הבולטת ביותר היא יחסו של אל-סיסי לתנועת האחים המוסלמים במצרים.
- לחץ מבחוץ יכול לבא לידי ביטוי גם ביצירת אופק מדיני – סקרים מראים שבתקופות של אופק מדיני נחלשת התמיכה של הציבור הפלסטיני בחמאס.
- שיקולים פוליטיים – כוחם היחסי של גורמים פוליטיים אחרים (אש״פ, פת״ח); דרכי פעולה שמבטיחות את שרידותה הפיזית, הכלכלית והפוליטית של התנועה.
מכאן, ששילוב של יד קשה, נחושה ועקבית ביחד עם שרטוט ברור של אופק מדיני, היא הדרך האפקטיבית ביותר להחלשת החמאס ואף למיטוטו כתנועה פוליטית.
· בעבר חמאס לא התנגד לפתרון שתי מדינות וכן התנגד לאלימות נגד אזרחים. חמאס הקצין והתחזק בעקבות כישלון תהליך אוסלו, הטבח שביצע ברוך גולדשטיין, העדר החזון של הרשות הפלסטינית והשחיתות שפשטה בה; וקידום מפעל ההתיישבות באיו״ש.
· חלק גדול מאד מתושבי הגדה מתנגדים הן לפת"ח והן לחמאס. חמאס בגדה קיצוני פחות מאשר ברצועת עזה וחסר את התשתיות שנמצאות בידי פת"ח (שלא היה שורד בגדה ללא תמיכת ישראל והמערב). ישנו אתגר גדול, שידרוש זמן ומשאבים, ליצירת אלטרנטיבה שלטונית לכוחות הפועלים כיום בעזה ובגדה.
3. האירועים הבאים שלנו
ביום חמישי השבוע, 11.1.2024, בשעה 20:30, נקיים מפגש מקוון בנושא יחסי ישראל, לבנון וחיזבאללה – על החלטת מועצת הבטחון 1701 משנת 2006 (סיום מלחמת לבנון השניה) – רקע, מו"מ להכנתה, גורמי לחץ, יישום, האם נכשלה, מה אפשר היה אחרת, מה המשמעות של הפרתה, מה ניתן לעשות במישור הזה היום. דוברים: גב׳ אורנה מזרחי, חוקרת בכירה במכון למחקרי בטחון לאומי INSS ופרופ׳ אשר קאופמן, ראש המכון ללימודי שלום בינלאומי באוניברסיטת נוטרדאם בארצות הברית.
הירשמו לאירוע בקישור, שם גם תוכלו להציג שאלות למומחים. האירוע הזה, כמו כל האירועים שלנו, ישודר בלייב ויוקלט לערוץ היוטיוב של הפורום. עקבו אחרי ערוץ היוטיוב שלנו ותקבלו עדכונים על סרטונים חדשים.
4. המלצות קריאה והאזנה
· קראו את הניתוח של פרופ׳ אלי פודה, חבר הפורום, על סיכום שנת 2023 בזירה האיזורית.
· האזינו לסדרת הפודקאסטים של המחלקה לפוליטיקה וממשל בשיתוף רדיו אוניברסיטת בן-גוריון על מלחמת ״חרבות ברזל״ מנקודת המבט האיזורית והבינלאומית.
· וכמובן התחברו לכל הוובינרים שלנו בערוץ היוטיוב של פורום היום שאחרי המלחמה – על אחרי המלחמה ביפן, גרמניה, קוסובו, צפון אירלנד, עיראק; ועוד ועוד.
להתראות בשבוע הבא!
Comments