שלום,
לפניכם העדכון השבועי הרביעי של פורום היום שאחרי המלחמה, קבוצה של מומחים, חוקרים וחוקרות, של המזרח התיכון, מדעי המדינה, פסיכולוגיה, משפטים ועוד. תמצאו בניוזלטר זה את המסר העיקרי שלנו, תמצית של פעילותנו השבוע, מידע על האירועים הבאים שלנו, והמלצות לקריאה ולהאזנה.
נשמח לשמוע מכם!
העדכון כקובץ.
1. המסר העיקרי בסיכום השבוע האחד עשר למלחמה
איך גרמניה הפסיקה להיות נאצית והפכה לדמוקרטיה יציבה? מה הקשר בין הדה-נאציפיקציה של גרמניה לעתיד המלחמה בחמאס? בשבועות האחרונים אנו בוחנים איך הסתיימו מלחמות שונות בהיסטוריה, והשבוע צללנו לסיום מלחמת העולם השניה. בגרמניה של שנת 1945, ערב סיום המלחמה, אחזו הגרמנים בכל מאודם באידיאולוגיה הנאצית. ההערכה האמריקאית היתה שהמלחמה לעולם לא תסתיים (the war without end), והנאצים ימשיכו להילחם, גם אם במחתרת. ובכל זאת, זמן לא רב לאחר סיום המלחמה זנחו הגרמנים – הן במערב והן במזרח – את האידיאולוגיה הנאצית ואת השאיפה להשמיד את היהודים. מדוע? איך יתכן שלמרות שבסיום המלחמה מרבית הגרמנים חושבים שהיטלר היה מנהיג טוב, למרות שגרמניה היתה במצב כלכלי גרוע ביותר, שהיו בה כ-13 מיליון פליטים, ושאזורים רבים בה היו הרוסים, היא עברה שינוי כה דרמטי?
הסיבה המרכזית לכך היא האופן בו התייחסו מדינות הברית לגרמניה בסיום המלחמה. לצד זאת שהצבא הנאצי נדרש להיכנע, בעלות הברית (במערב גרמניה) השקיעו מאמצים ניכרים בשיקום מחדש של גרמניה. אמנם התוכנית שהוכנה מראש לדה-נאציפיקציה – העברת בעלי תפקידים נאצים מתפקידם וחינוך מחדש של האוכלוסיה – הופסקה לאחר מספר חודשים, אבל ההשקעות האמריקאיות בגרמניה, כמו גם הרצון של הגרמנים להתחבר לגוש המערבי, הניבו שינויים בלתי צפויים ומרחיקי לכת.
כמה מאפיינים עיקריים של פעולות בעלות הברית (וארה״ב בפרט) שהובילו לדה-נאציפיקציה של גרמניה:
- עוד לפני סיום המלחמה, וכבר בשנת 1941, החלו האמריקאים והבריטים לתכנן את היום שאחרי. הם גם גיבשו את האמנה האטלנטית שהבטיחה את זכותם של העמים הכבושים להגדרה עצמית ולממשל עצמי. לתכנון ולפעולות המוקדמות היתה חשיבות רבה.
- מנהיגים ופוליטיקאים גרמנים, גם כאלה שהיו נאצים, הוזמנו להשתלב במסגרת השלטונית אחרי המלחמה בתנאי שהצהירו שזנחו את האידיאולוגיה הנאצית.
- בניגוד לתפיסה המקובלת, הסתבר שאידיאולוגיה היא עניין גמיש – ואנשים היו מסוגלים להסביר לעצמם את השינוי בתפיסת עולמם כשהיתה להם סיבה מוצדקת לעשות כן.
- לשיתוף הפעולה בין בעלות הברית היה תפקיד חשוב.
- השקעות כלכליות בשיקום איפשרו את הבניה החדשה של הכלכלה הגרמנית.
אנו קוראים לממשלת ישראל לקרוא לחמאס להיכנע, להחזיר את החטופים, להסיר את נשקו
ולוותר על הרעיון של השמדת ישראל. במקביל, על ישראל להבטיח לתושבי עזה שהשליטה ברצועת עזה תועבר
לידיהם (לאחר תקופת מעבר) ברגע שיתברר שיש באפשרותם להקים ממשל יציב, אחראי וחותר לשלום. כדי שרגע זה יגיע, על ישראל לחבור למדינות המזרח-תיכוניות המתונות כדי שאלה יפעלו לשיקום הרצועה ולייצובה.
2. זרקור על פעילותנו השבוע
מדי שבוע אנו מקיימים פעילויות רבות, לרבות פגישות, הרצאות, התייעצויות ושיחות, מחקר וכתיבה, ועוד. נאיר זרקור על חלק מהן.
על הדה-נאציפיקציה של גרמניה אחרי מלחמת העולם השניה והלקחים מכך עבורנו
השבוע אירחה ד״ר רונית לוין-שנור את פרופ׳ עופר אשכנזי, החוג להיסטוריה, מנהל מרכז קבנר-מינרבה להיסטוריה גרמנית באוניברסיטה העברית בירושלים, לדיון מקוון על הדה-נאציפיקציה של גרמניה. אתם מוזמנים לצפות בהקלטת האירוע המרתק.
3. האירועים הבאים שלנו
להרשמה לחצו כאן. האירוע יוקלט וישודר בלייב בערוץ היוטיוב של הפורום.
4. המלצות קריאה והאזנה
· האזינו לפודקאסט של פרופ' גיא בן פורת בשיחה עם פרופ' אורן ברק, חבר הפורום, על מלחמת "חרבות ברזל" מנקודת המבט של לבנון. קראו גם את הנייר שלנו בנושא.
· האזינו לפודקאסט ״אחד ביום״ בו התארחה ד״ר מירה צורף, חברת הפורום, על האינטרס המצרי בעזה. איך חווים את המלחמה השכנים שלנו בדרום, שבשבוע שעבר גם ערכו בחירות לנשיאות? ובכלל, מה קורה במצרים מאז שבעה באוקטובר?
· קראו את טורו של פרופ׳ אלי פודה, חבר הפורום, על המנהיגות הפלסטינית. פרופ׳ פודה טוען כי המנהיגות הפלסטינית חוזרת על טעויות העבר, ונכונותה של הרשות הפלסטינית להגיע להבנות ולהסכמים עם חמאס היא טעות ואיוולת מדינית. אם הרשות רוצה למלא תפקיד בעזה ביום שאחרי - ראשיה חייבים לגנות את חמאס.
· קראו גם את טורו של פרופ׳ פודה על זעמה ואכזבתה של חמאס ממדינות ערב.
· ולקוראי האנגלית, מוזמנים לקרוא את טורו של פרופ׳ אריה קצוביץ׳, חבר הפורום, יחד עם שותפיו - Deradicalizing Post-War Gaza: Why Biden Must Push for a Middle East Marshall Plan.
· וכמובן מוזמנים לצפות בכל הוובינרים שלנו בערוץ היוטיוב של פורום היום שאחרי המלחמה.
להתראות בשבוע הבא!
Comments