1. ברית הבטחון האיזורית
גם השבוע, ישראל נעה בין יאוש לתקווה. 134 חטופים וחטופות נמקים במנהרות החמאס וחוסר האמון בהנהגה גובר. בנוסף, העימות בין ממשלת ישראל לממשל האמריקאי מחריף והבידוד הבינלאומי של ישראל גובר. בעוד שהאמריקאים מבקשים לקדם את ברית הבטחון האיזורית שתבטיח את ביטחון ישראל בכל החזיתות, ממשלת ישראל ממשיכה לסרב להצטרף לברית הזו, רק משיקולים קואליציוניים צרים, ולמרות חשיבותה העליונה לבטחון ישראל.
רוב הציבור יודע שממשלת ישראל מסכנת בכך את ביטחון ישראל. בסקר חדש שערכנו,[1] נמצא כי כשני שלישים מהציבור (היהודי) סבורים שבטחון ישראל טמון בברית בטחון אזורית: הציבור יודע שנורמליזציה עם סעודיה ומדינות ערביות נוספות והקמת ברית בטחון איזורית היא התוכנית שתתרום במידה הרבה ביותר לבטחון ישראל. לעומת זאת, מיעוט קטן בלבד בציבור סבור כי בטחון ישראל טמון בחידוש התיישבות יהודית בעזה (כ-19%), או בהקמת שלטון אזרחי ישראלי ברצועת עזה ללא התיישבות (כ-12.5%). בהתאמה, רוב הציבור חושב שהממשלה עסוקה בשרידות הקואליציה יותר מאשר בטובת המדינה, ושהתנהלותה של הממשלה פוגעת ביכולת של צה״ל לנצח.
מה שאולי פחות ברור לציבור הוא שיש סכנה גדולה שרכבת ברית הבטחון האזורית תצא לדרך בלעדינו, ותשאיר את ישראל בלי ביטחון ובלי נורמליזציה עם מדינות ערב המתונות. כמו שד״ר רונית לוין-שנור הסבירה כאן, המוטיבציה העיקרית של סעודיה ביחס לנורמליזציה עם ישראל – מרכיב קריטי בחיבור של ישראל לברית בטחון אזורית – היא הקטנת האיום האיראני על סעודיה (כן, גם סעודיה, כמו ישראל, תופסת את איראן כאיום הגדול ביותר עליה). לשם כך סעודיה פועלת בלפחות שני אופנים: הידוק הקשרים עם איראן ועם סין ובמקביל, הידוק הקשרים עם ארה״ב. נורמליזציה עם ישראל היא בעיקר ה״מחיר״ שסעודיה מתבקשת לשלם עבור הידוק קשריה עם ארה"ב. לממשלת ישראל יש הזדמנות לנצל את האינטרסים של ארה"ב וסעודיה כדי להבטיח את מקומה במזרח התיכון ואת ביטחונה בכל מרחביה. אבל סעודיה וארה״ב לא ישהו לעד את קידום האינטרסים הבוערים שלהם בהידוק הקשרים ביניהן בגלל השיקולים הפוליטיים הצרים של ממשלת ישראל. אם הממשלה לא תפעל – השחקנים האחרים יפעלו למיקסום האינטרסים שלהם, תוך הותרת ישראל בחוץ.
כולנו חייבים להלחם עכשיו על בטחון ישראל. האחריות מוטלת על כל אחת ואחד מאיתנו – אם אין אני לי מי לי ואם לא עכשיו אימתי.
אז מה אני יכול/ה לעשות?
דברו על ברית הבטחון האיזורית – בכל מקום, בכל זמן, עם כל אחד ואחת.
המסר העיקרי של תוכנית הברית: האינטרס הבטחוני של ישראל הוא הצטרפות לקואליציה איזורית-בינלאומית מתונה, וייצוב הציר המתון במזרח התיכון נגד הציר האיראני באמצעות ברית בטחון איזורית. זו הדרך היחידה שתבטיח את בטחון ישראל בכל מרחביה לדורות הבאים. רוצים לדעת עוד? למטה כללנו שאלות ותשובות.
ספרו לאנשים ששני שליש מהציבור חושב שנורמליזציה עם סעודיה ומדינות ערביות נוספות והקמת ברית בטחון איזורית היא התוכנית שתתרום במידה הרבה ביותר לבטחון ישראל.
העלו פוסטים וסטוריז בנושא ברשתות שלכם.
צרפו אנשים לקבוצת העדכונים בווטסאפ שלנו. זה הלינק.
הזמינו אותנו להרצאה – ארגנו אצלכם חוג בית ונגיע (בזום). זה הלינק לטופס.
הציעו לנו רעיונות נוספים משלכם. נשמח לשמוע! thedayafterforum@gmail.com
הפכו לשגרירי/ות ברית הבטחון האיזורית. מפגש הדרכה למעוניינים להפוך לשגרירים/ות יתקיים ביום שלישי 19.3.2024 בשעה 20:30. הרשמה כאן.
שאלות ותשובות:
מה הקשר בין הצטרפות לקואליציה איזורית-בינלאומית מתונה לבין ניהול וסיום המלחמה מול חמאס וחיזבאלה?
ניהול המלחמה במסגרת קואליציה איזורית-גלובלית משמעותו כי בשלב הנוכחי, ישראל תהיה מופקדת על הפן הצבאי, מדינות האיזור על הפן האזרחי ברצועה, והקואליציה הבינלאומית תקדם את יישום החלטה 1701 להרחקת חיזבאללה מצפון לליטאני. בסיום הלחימה, תוקם מסגרת שלטונית זמנית על ידי הקואליציה, עד לביסוס שלטון אזרחי יציב ומתון. בטווח הארוך, ייושב הסכסוך הישראלי-פלסטיני בגיבוי הקואליציה האיזורית-בינלאומית. דוגמא היסטורית לפעולה כזו היא קואליציית המדינות הערביות ומערביות שפעלה כדי להשמיד את ארגון הטרור הרצחני דאעש. ראו על כך עוד כאן.
יתרונות גישה זו: תמיכה בינלאומית בפעולה הצבאית של צה״ל עד למיטוט שלטון חמאס (חשיבות תמיכה זו עלתה עוד יותר בעקבות ההליכים בבית הדין הבינלאומי בהאג); הבטחת החלפת שלטון חמאס בשלטון פלסטיני יציב ומתון והגבלת היכולת של ארגון טרור אחר לתפוס את מקומו של חמאס (קריטי למימוש ההישגים הצבאיים של צה״ל; כבר כיום חמאס חוזר למקומות שצה״ל סיים לפעול בהם); הרתעת חזבאללה ומימוש החלטה 1701; החלשת הציר האירני-ג׳יהאדיסטי וחיזוק הציר המערבי-מזרח תיכוני המתון.
מה זו ברית בטחון איזורית?
ברית בטחון איזורית היא מערכת הסכמים רב-מדינתית בין מדינות האיזור, כשארצות הברית (ויתכן שגם מדינות אירופיות) מגבה אותה בהתחייבויות מצידה. בהסכמים אלה מנרמלות המדינות את יחסיהן זו עם זו ומתחייבות לגבות את האינטרסים הבטחוניים של המדינות השותפות. ברית בטחון איזורית מאפשרת למרחב גיאוגרפי רחב להיות מוגן באמצעים הדדיים, תוך הבטחת ניצול יתרונות יחסיים של המדינות השונות.
האם יש מקרים קודמים שבהם תוכנית כמו שאנו מציעים עבדה?
התכנית שלנו מבוססת על שלוש תובנות שלמדנו מתוך ניתוח השוואתי מקיף של מצבי סכסוך בעולם:
מעורבות בינלאומית חיונית ליישוב מוצלח של סכסוכים אתנו-לאומיים. תוכלו לשמוע על כך עוד כאן (מבט השוואתי כללי), כאן (המקרה של קוסובו), וכאן (המקרה של צפון אירלנד).
קיומו (או העדרו) של אופק מדיני של עצמאות, בטחון ושגשוג בסיום סכסוך הוא אחד הגורמים החשובים שמכריעים אם עם שהוכה קשה במלחמה יבחר בשלום או יוסיף במלחמה והתנגדות מתמדת. זהו אחד ההבדלים החשובים שגרמו לכך שגרמניה הפכה, לאחר תבוסתה במלחמת העולם השניה, לאחת המדינות הבטוחות, העשירות והיציבות בעולם, בעוד אחרי תבוסתה במלחמת העולם הראשונה, הפכה לגרמניה הנאצית וגררה את העולם כולו למלחמת העולם השניה. באופן דומה, ההבטחה של בעלות הברית ליפן שאין להן ענין להשתלט עליה ושמובטח לה עתיד של עצמאות, בטחון ושגשוג, וזאת בכפוף לרפורמות מקיפות, גרמה לכך שיפן, אחת המדינות האכזריות והמסוכנות בעשורים לפני מלחמת העולם השניה, הפכה למדינה שוחרת שלום, עשירה ויציבה לאחריה. תוכלו לשמוע על כך עוד כאן (על גרמניה) וכאן (על יפן).
שינוי עמדות – דה-רדיקליזציה – הוא אפשרי גם בהקשר של תנועת האם של החמאס, תנועת האחים המוסלמים. יחד עם זאת, יש להבין את החשיבות של אופן ההתמודדות עם האוכלוסיה המקומית – שילוב אנשי מינהל וממשל מקומיים שאינם מעורבים בביצוע פשעי מלחמה, בחינת התפקיד שיש לאסירים הנתפסים כסמלים פוליטיים. ראו על כך עוד: כאן (על האחים המוסלמים), כאן (על שילוב אנשים מקומיים בדוגמא העיראקית), וכאן (התפקיד של אסירים פוליטיים).
אבל הם דורשים מדינה פלסטינית!
המציאות הרבה יותר מורכבת מכך. כולם, כולל האמריקאיים והמדינות הערביות המתונות, מבינים שבשלב הנוכחי הרשות הפלסטינית חלשה מאוד עד בלתי מתפקדת ויש צורך בתוכנית רפורמות מקיפה בממשל ובחינוך. יתרה מכך, בסופו של דבר, במשך השנים מדינות רבות נמנעו מלהכיר במדינה פלסטינית משום שהתקיים דיאלוג בעניין עם ישראל. ככל שישראל אינה מוכנה לקיים דיאלוג כזה, מדינות העולם יקבלו את החלטותיהם על הכרה במדינה פלסטינית במנותק מעמדת ישראל. העובדה שהסכסוך – כולל על הגבולות, שטחים, מקומות קדושים ומשאבים – עודנו בתוקף אינה מונעת ממדינות העולם להכיר ב״מדינת פלסטין״, ואכן כ-134 מדינות כבר עשו כן. ראו עוד על כך כאן.
למה זה רלבנטי עכשיו?
זה רלבנטי תמיד – מלפני 7 באוקטובר ובוודאי אחריו. בכל יום שעובר מפת האינטרסים מתפתחת וההכרה העמוקה של מדינות האיזור והעולם בצורך למגר את החמאס ולייצב את האיזור כולו הולכת ונשחקת.
אם ברית איזורית היא דבר כל כך הגיוני, למה היא לא קרתה לפני 7 באוקטובר?
ראש הממשלה נתניהו מקדם כבר יותר מעשור את שילוב מדינת ישראל במזרח התיכון, ועמידת הציר המתון כנגד הציר האיראני. זו היתה המטרה של הסכמי אברהם עם מרוקו, איחוד האמירויות בחריין ועומאן, וזו גם הסיבה שנתניהו דחף מאוד לקידום נורמליזציה עם סעודיה. ואכן, ב-20.9.2023, כשבועיים בלבד לפני ה-7 באוקטובר, אמר יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן בראיון פומבי כי ״בכל יום אנחנו מתקרבים אל עבר הסכם הנורמליזציה עם ישראל״. תמונת הנצחון של המלחמה היא הנורמליזציה – תוך שמטרתו של חמאס לסכל אותה מושמדת.
מי ינהל את עזה?
בכל מקום ברצועת עזה בו ישראל תסיים את הפעולה הצבאית, השליטה תועבר לידי מסגרת שלטונית זמנית שתוקם על ידי ארגון בינלאומי. ארגון בינלאומי הוא מסגרת משפטית המערבת מדינות שונות; נאט״ו הוא דוגמא לארגון כזה. אין הכוונה לארגון המשויך או מסונף לאו״ם או למוסדותיו. הארגון יוקם מכוח הסכם בינלאומי בין ארה״ב ומדינות נוספות, שאמינות על ישראל. ישראל לא תהיה מדינה חברה בארגון ולא תיקח חלק במסגרת השלטונית ברצועת עזה בתום המלחמה. אולם יעוגנו בהסכם ובנספחיו הסדרי בטחון וסחר שיבטיחו את בטחונה של ישראל (בכל מקרה תשמר למדינת ישראל הזכות להגנה עצמית). המסגרת השלטונית הזמנית תהיה מופקדת על שיקום הרצועה, תנהל את החיים האזרחיים ברצועת עזה ותפעל לדה-רדיקליזציה של תושבי הרצועה. המסגרת השלטונית הזמנית תעביר את השלטון לפלסטינים ברגע שתובטח האפשרות להקמת ממשל יציב, אחראי וחותר לשלום.
[1] הסקר נערך ב-6-5 במרץ 2024, בהזמנת פורום היום שאחרי המלחמה בשיתוף תנועת דרכנו, ובוצע על ידי ipanel בקרב כ-1,000 משיבים יהודים.
2. אירועי הפורום
ביום שלישי 19.3.2024 בשעה 20:30 יתקיים מפגש הדרכה למעוניינים להיות שגרירי הברית האיזורית. להרשמה כאן.
3. המלצות קריאה והאזנה
קראו את סיכום הוובינר שקיימנו בנושא יחסי ערב הסעודית, הפלסטינים וישראל.
ספרו לנו מה עשיתם!
להורדת העדכון כקובץ:
אתם חיים במיתוס של wishFOOL thinking- , בדומה לבני בריתכם האיסלמים שחיים במיתוס של גיהאד, אתם חיים במיתוס של שלום עם מי שהשלום אצלם אינו אופציה, אבל למה להתקשר למציאות כשהיא מקלקלת את המיתוס? אולי כדאי פעם להקשיב למה שאומרים בני בריתכם האיסלמים כמו: https://www.jihadwatch.org/2024/03/michigan-islamic-scholar-says-there-can-never-be-a-permanent-treaty-with-infidels-because-it-cancels-out-jihad