ד״ר מירה צורף מאוניברסיטת תל אביב, מומחית למצרים, ניתחה בהרצאתה בוובינר שלנו את האינטרסים המצריים אחרי 7.10. ההרצאה התקיימה במסגרת הוובינר ״צופות קדימה״ בו השתתפו גם פרופ׳ דפנה הקר בניתוח היבטי מגדר בישראל אחרי 7.10, וד״ר רונית לוין-שנור שהציגה את האינטרס הישראלי אחרי 7.10.
סיכום סימולטני של ההרצאה להלן.
לצפייה באירוע:
ד״ר מירה צורף:
שלושה מעגלי התייחסות: הפנים מצרי (כלכלי, חברתי), בין אזורי (נסיון לחזור למרכז העולם הערבי, שאבד לה ב 2002), הגלובלי (רוצה להצטייר כמבוגר האחראי והמתון במזהת, בעיני ארהב, מדינות אירופה והבנק העולמי).
דרמר הגיב לפני שעתיים למידע שנחשף ב CNN על פיו מצרים נתנה לחמאס הסכם אחר מזה שהוסכם עליו, כדי לפייס ולהתקרב אל חמאס ולנסות להגיע להסכם. דרמר אמר שמצרים בוגדת, בוגדנית, מתווך לא מאוזן ולא שקול, ולכן צריך לסמוך על קטאר. זו הכרזה אומללה. המצרים עוקבים אחרי כל התבטאות בענין ע״י קובעי מדיניות והתקשורת הישראלית. זה לא ישקם את השפל ביחסים בין ישראל למצרים. שפל חמור מאד. הסכם השלום מתקרב לשנתו ה 50. צלח כל משבר אפשרי. מלחמות, רצח סדאת, עליית האחים המוסלמים. אבל עכשיו שפל חסר תקדים.
מה הכתיב את העמדה המצרית מתחילת חרבות ברזל? א-סיסי הצהיר שאף פליט מהרצועה לא יכנס למצרים. הצהרה מאד נוקשה, גם במרחב הערבי וגם במדינת ישראל. ריבונות מצרית היא קודש קודשים. חצי האי סיני היא טריטוריה שמבחינת מצרים היא טריטוריה שיש בה את מה שמצרים צריכה מסיבות כלכליות – תיירות. האביב הערבי פגע מאד בתיירות. א-סיסי השקיע הרבה משאבים וחיי חיילים כדי לטהר את חצי האי סיני מדאעש, שכבש אותו. מדינת ישראל סייעה בכך על ידי שאישרה הכנסת כוחות חמושים מצרים לאזור שהיה אמור להיות מפורז. והתיירות חזרה לסיני. אבל מאז המלחמה אין תיירים. פליטים עזתיים זה ערעור הבטחון הלאומי המצרי. לא רוצה שסיני תהיה טריטורית מלחמה – יצאו פיגועים לישראל וישראל תגיב. לכן הוא לא מסכים לכניסת פליטים.
לכן המתח סביב רפיח. חשש מכניסת פליטים למצרים. מאז כניסת צהל לרפיח לפני שבועיים והתפנות 800,000 פליטים לכיוון הגבול המצרי. ולכן איומים לגבי החזרת השגריר המצרי.
לכן מצרים התכוונה לחבור לדרום אפריקה בפניה ל ICJ מתוך תקווה שיכפו הפסקת אש.
ישראל מפרה את הסכם השלום בכיבוש ציר פילדלפי – על פי ההסכם הוא בריבונות מצרית.
שיפוץ תעלת סואץ – פרויקט דגל לשיקום הכלכלה. הפעילות של החותים פגעה כלכלית בצורה קשה במצרים.
לחץ מבית על א-סיסי לא לנהל מו״מ עם ישראל. בציבור רוחות אנטי-ישראליות. עד האביב הערבי לא התחשב בדעת הקהל. אבל מאז מנסה לרצות את דעת הקהל, כי מפחד מכיכר תחריר שלישי ויסיים בכלא, כמו שני נשיאים קודמים.
מערכת היחסים בין מצרים לחמאס – א-סיסי מזהה את חמאס כזרוע טרוריסטית של האחים המוסלמים. היה הראשון שהציף ב 2014-5 את מנהרות חמאס במי שופכין.
מצרים היתה מובילת מדינות ערב, ואיבדה את ההובלה לסעודיה – מדינה שבטית חסרת היסטוריה, אבו-דאבי וכו. לעומת מצרים עם ההיסטוריה המפוארת שלה.
א-סיסי מבין שמערכת היחסים והמימון של קטאר את חמאס עשויה לגרום לכך ששתפ בין קטאר למצרים עשוי להוביל להסכם חטופים. קטאר מנסה למנף את מעמדה בזכות התיווך שלה. למצרים היסטוריה ארוכה של תיווך בינינו לבין הפלסטינים. מנסה מאד להגיע להסכם. עסקה תחתם בקהיר, לא בקטאר.
מצרים היא המתווכת האולטימטיבית ורק הם יכולים לתרום להשגת הסכם.
Comments