מטרת המלחמה ברצועת עזה, שנכפתה עלינו ב-7.10.2023 בנסיבות מחרידות, היא למוטט את שלטון החמאס ולהבטיח שחמאס, או ארגון ג׳יהדיסטי אחר, לא ישתלט שוב על הרצועה. כך הגדירה ממשלת ישראל. ואולם, התנהלותה של הממשלה מאז פרוץ המלחמה פוגעת קשות בסיכוי שמטרה זו תושג, והתנהגותה אף עלולה להותיר את ישראל בבידוד בינלאומי במערכה רב-חזיתית מול אירן ושלוחותיה.
1. ניתוח גיאו-פוליטי של המצב
המלחמה של ישראל בחמאס היא מלחמה של ישראל בציר רחב בהרבה, שכולל את איראן והמיליציות הג׳יהדיסטיות שלה (חמאס ברצועת עזה, חיזבאללה בלבנון, החות׳ים בתימן, מיליציות פרו-איראניות בסוריה, ועוד). ישראל לא יכולה למגר לבדה את הציר האיראני-ג׳יהדיסטי, אבל היא גם לא צריכה לשאוף לכך. הציר הזה מאיים על רוב מדינות המזרח התיכון (כולל, סעודיה, מצרים, מדינות המפרץ), והוא מסוכן גם למדינות מערביות רבות. מדינות מערביות וערביות כבר משתפות פעולה במלחמה בציר האיראני-ג׳יהדיסטי, ורשמו הצלחה חשובה במיטוט דאעש (https://theglobalcoalition.org/en/).
הטבח הנורא של 7 באוקטובר עורר הזדהות ותמיכה בישראל מצד בעלות ברית פוטנציאליות במערב ובמזרח התיכון. מהרגע הראשון של המלחמה היה על מדינת ישראל לנצל את התמיכה הזו להקמת קואליציה אזורית ובינלאומית למיטוט חמאס, קואליציה שתחזק את ברית המתונים, ותרסק את ברית הג'יהדיסטים. רק ניהול המלחמה במסגרת קואליציה כזו יאפשר להשיג את מטרות המלחמה – יתאפשר לצה״ל לחסל את היכולות הצבאיות של החמאס ויובטח שההישג הצבאי יתורגם לבטחון ארוך טווח על ידי מניעת השתלטות חוזרת של ארגונים ג'הדיסטים על הרצועה. לשם כך, ההישג הצבאי לא מספיק – נדרשת פעולה מתמשכת של קואליציה בינלאומית, כפי שלמדנו מתקדים דאעש. יתר על כן, הצלחת הקואליציה במלחמתה בחמאס תהווה מסר מרתיע לחיזבאללה.
קואליציה כזאת נדרשת כעת, לא אחרי סיום הפעולה הצבאית. כפי שנעשה במקרה של דאעש, קואליציה כזו תוכל לספק תמיכה כלכלית ואזרחית בתושבי הרצועה לאורך הלחימה ואחריה. במהלך הלחימה, פעילות הקואליציה תוכל להקל על פינוי בלתי-מעורבים ולהקטין את הפגיעה ההומניטרית – שתי השפעות שהיו מגדילות מאד את הסיכויים שהמהלך הצבאי יצליח לחסל את היכולות הצבאיות של החמאס. כיום, הנוכחות של בלתי-מעורבים והשימוש שחמאס עושה בהם כמגן אנושי מקשים מאד על הלחימה של צה״ל, והפגיעה ההומניטרית גורמת כבר כעת ללחץ בינלאומי על ישראל להפסקת הלחימה לפני שהושגו יעדיה הצבאיים. בתום הלחימה, הקואליציה תוכל לדאוג לשיקום כלכלי ואזרחי של רצועת עזה וללוות את הרצועה עד לבנייה של שלטון אזרחי לא ג׳יהדיסטי. ניהול המלחמה במסגרת קואליציה כזו יפחית את גילויי העוינות והשנאה כלפי ישראל, כיון שהמלחמה לא תובנה כמלחמה בין ישראל לבין הפלסטינים, אלא בין קואליציה מתונה לבין הציר הג׳יהדיסטי. עדיין לא מאוחר להקים את הקואליציה ולנהל את המלחמה במסגרתה.
2. פעולות ממשלת ישראל
ממשלת ישראל, במעשיה ובמחדליה, לא רק שלא מנצלת את המצב הייחודי שנוצר לצורך הבטחת בטחון מדינת ישראל לטווח הארוך, אלא אף מסכנת באופן ישיר את בטחון ישראל.
ראשית, הממשלה לא מקדמת את הקמת הקואליציה אלא אף מכשילה אותה, על ידי פגיעה בתמיכת השותפות הפוטנציאליות הן מבין מדינות המערב והן מקרב מדינות ערב. בין היתר:
שר האוצר קורא להפר התחייבויות של ישראל לפי הסכמים בינלאומיים (העברת כספי מיסים לרשות הפלסטינית).
מסמך של אגף מדיניות במשרד המודיעין מיום 13.10.2023 מציע לפנות את האוכלוסיה ברצועת עזה לסיני ולמנוע את חזרתם – הצעה שאינה חוקית, מאיימת ישירות על מצרים, מקשה על מדינות ערב המתונות ועל מדינות המערב לתמוך בישראל ומעוררת חשש אפשרי של האוכלוסיה להתפנות – חשש שפוגע במטרות הלחימה.
הממשלה לא מונעת אלימות גוברת של מתנחלים בגדה המערבית – אלימות שראש השב"כ והרמטכ"ל כבר הזהירו שמתסיסה את השטח, מסיטה כוחות מהחזית הדרומית והצפונית, ופוגעת ביחסים של ישראל עם השותפות הפוטנציאליות של ישראל במערב ובמזרח התיכון.
שנית, פעולות הממשלה ללא תיאום עם בנות הברית של ישראל בהווה ובפוטנציה, גורמות לכך שכבר עתה מופעל לחץ על ישראל להפסיק את הלחימה, לפני שהושגו מטרותיה הצבאיות.
שלישית, ההתנהלות חסרת האחריות של ממשלת ישראל גם מגדילה מאד את הסיכוי שהמלחמה תתרחב:
היא כבר גורמת לירידה בתמיכה בארה״ב בנשיא ביידן, דבר שמסכן את המשך עמידתו הנחרצת לצד ישראל. ללא עמידה זו גובר מאד החשש שהמלחמה ברצועת עזה תתרחב לחזית מול חיזבאללה ומיליציות ג׳יהדיסטיות נוספות באזור ובכלל זה החות׳ים בתימן שכבר מעורבים, מיליציות בסוריה וקבוצות אחרות.
ההצהרות חסרות האחריות של גורמים בממשלה ביחס למטרות הלחימה ברצועת עזה מגדילות את הסכנה שחיזבאללה ומיליציות ג׳יהאדיסטיות נוספות באזור יצטרפו או יגבירו את התקפותיהן על ישראל.
לסיכום
פעולות הממשלה ללא קואליציה בין-אזורית ובין-לאומית:
פוגעות קשות בסיכוי שגורם בינלאומי כלשהו ייקח אחריות על השיקום האזרחי של רצועת עזה בתום המבצע הצבאי, ועלולות להותיר את ישראל בבידוד בינלאומי במערכה מול אירן ושלוחותיה, ובראשן חיזבאללה.
להורדת המסמך:
***
פורום היום שאחרי המלחמה, הכולל א.נשי אקדמיה בתחומי מזרח תיכון, משפט ומדעי החברה, הוקם מיד לאחר זוועות 7.10.2023. מטרתו העיקרית היא להעמיד על סדר היום הציבורי את התובנה כי פעולה צבאית נרחבת במטרה למוטט את שלטון החמאס בעזה חייבת להיות חלק מתוכנית מדינית כוללת, בשיתוף מדינות המערב ומדינות ערב המשתייכות לציר המתון. בלי שני האלמנטים הללו – הצבאי והמדיני, ישראל תצליח להכות בזרוע הצבאית של החמאס, אבל לא לחסל את השליטה שלו ברצועה (או למנוע צמיחת ארגונים דומים לו תחתיו). יש לנצל את ההסכמה הבינלאומית הרחבה, בעקבות טבח 7.10.2023, שהחמאס הוא סכנה לישראל, לשינוי התמונה מהיסוד – לא רק הצבאית אלא גם המדינית.
הפורום מבקש להשפיע על השיח הציבורי מייד ובאופן שוטף בעזרת מסרים יומיים, כתיבת ניירות עמדה, ראיונות בכלי התקשורת, וחבירה לקבוצות אחרות שפועלות לחשיבה על יעדיה המדיניים של המלחמה.
הפורום מצרף לשורותיו חוקרים וחוקרות בעלי מומחיות רלוונטית, שלהם נכונות להירתם למאמץ מרוכז ושוטף של יצירת תכנים והשתתפות פעילה בשיח הציבורי, בתקופה הקרובה. אחרים מוזמנים להצטרף לקבוצת עדכונים של הפורום ולסייע בהפצת מסריו.
Comentários