בימים האחרונים הזירה הצפונית הולכת ומתחממת והסכנה לעימות בין ישראל לבין חזבאללה גוברת. מהו ארגון חזבאללה, מה פשר העימות שלו עם ישראלֹ ומה מעמדו בלבנון כיום?
המלחמה שבה פתח חמאס נגד ישראל ב-7 באוקטובר מלווה בלחימה בין ישראל לבין חזבאללה בגבול הצפון. עם זאת, שני הצדדים מגלים, בינתיים, חוסר רצון להידרדר למלחמה. חזבאללה מסתפק, נכון להיום, בהתגרויות ספורדיות (גם אם קטלניות) בישראל, וישראל, אף שהיא מגיבה על התגרויות אלה, מתמקדת במלחמה בחמאס. בה בעת, אם חושבים על היום שאחרי המלחמה לא רק בדרום אלא גם בצפון, ברור כי המשך המצב הקיים בגבול בין ישראל ללבנון הוא בלתי נסבל מבחינת ישראל.
כדי להבין טוב יותר את האפשרויות העומדות בפני ישראל, יש להבין מהו ארגון חזבאללה, מה פשר העימות שלו עם ישראלֹ ומה מקומו בלבנון.
חזבאללה קם בלבנון לפני כארבעים שנה, כתנועה שיעית רדיקלית שכללה חכמי דת שיעים ופעילים שעזבו את תנועת אמל המתונה יותר. הרקע להקמת הארגון היה מלחמת האזרחים בלבנון (1990-1975), מלחמת לבנון הראשונה (1982) וגירוש אנשי אש״ף מלבנון על-ידי ישראל, והמעורבות של הכוחות הזרים (בעיקר אמריקניים וצרפתיים) בלבנון (1984-1982). חיזבאללה זכה מן ההתחלה לתמיכה מצד איראן וגם מצד סוריה, שרצתה להכשיל את המעורבות הישראלית והמערבית בלבנון. את זאת חזבאללה השיג על-ידי פיגועים קשים נגד מטרות אמריקניות וישראליות וחטיפת אזרחים מערביים.
בסוף מלחמת האזרחים בלבנון ב-1990, כאשר פורקו רוב המיליציות הלבנוניות, טען חזבאללה כי הוא אינו מיליציה אלא ״התנגדות״ לכיבוש הישראלי בדרום לבנון, וכך הצליח לשמור על כוחו הצבאי ואף לשכלל אותו במאבק שניהל עם ישראל על "אזור הביטחון". חזבאללה דבק בטענה זו גם לאחר נסיגת ישראל מלבנון, בשנת 2000, כשהוא מנצל את העובדה שהגבול היבשתי בין ישראל ללבנון, המכונה "הקו הכחול", אינו גבול בינלאומי מוסכם אלא קו גבול ובו 14 נקודות מחלוקת (יצוין כי הסכמה בינלאומית על הגבול הימי, הושגה ב-2022 בתיווך אמריקני). מאז נסיגת ישראל מלבנון, ולמרות הניסיון ארוך-השנים של ישראל לכונן "כללי משחק" עם חזבאללה ולהביא ליציבות, חזבאללה עסוק בהתחמשות ובהתעצמות ומפעם לפעם יוזם התכתשויות עם ישראל באזור הגבול. ב-2006, לאחר שחזבאללה תקף סיור של צה"ל מעברו הישראלי של הגבול וחטף שני חיילים, החליטה ישראל לצאת למלחמת לבנון השנייה. אך המלחמה, שגרמה להרס רב ונפגעים רבים משני הצדדים, לא שמה קץ לקיומו של חזבאללה, וגם כיום הוא אחד מאויביה העיקריים של ישראל.
לפי הערכות עדכניות, לחזבאללה יש כיום עשרות אלפי לוחמים, כולל יחידת קומנדו ("רדואן") המונה כ-2,500 לוחמים. לארגון יש כ-150,000 טילים ורקטות, הרוב לטווח קצר אך חלקם ארוכי טווח ומדויקים, כלי טיס בלתי מאוישים (כטב"מים), טילי נ"ט מתקדמים וציוד צבאי מתוחכם נוסף. בנוסף, ישנה סברה כי לחזבאללה מערך מנהרות תת-קרקעיות שיתכן שחלקן מגיע לתוך שטח ישראל, אף שבעבר זוהו ונהרסו כמה וכמה מנהרות כאלה. כל אלה, ביחד עם הזיקה ההדוקה בין חזבאללה לבין איראן שמספקת לחזבאללה כלי נשק ואימונים, הופכים את הארגון לאיום ביטחוני ממשי על ישראל, ובמיוחד על תושבי הצפון.
אך בד בבד עם היותו ארגון לא-מדינתי חמוש ("מיליציה"), חזבאללה הוא גם מפלגה פוליטית לבנונית. מ-1992 ועד היום, יש לחזבאללה נציגים בפרלמנט הלבנוני והוא שחקן פעיל בה. ההישג הפוליטי העיקרי של חזבאללה בלבנון הוא מניעת פירוקו מנשק. לעומת זאת, הניסיונות שלו להביא לבחירת נשיא לבנוני חדש שעליו יוכל להשפיע לא צלחו; חזבאללה ספג ביקורת רבה בעקבות הפיצוץ בנמל ביירות ב-2020, שבו נהרגו 218 בני אדם ואלפים נפצעו, ובבחירות האחרונות לפרלמנט, ב-2022, נחלש הגוש המזוהה עימו ולא הצליח להשיג רוב, דבר המונע ממנו להרכיב ממשלה חדשה. למעשה, בלבנון כיום אין נשיא ואין ראש ממשלה קבוע, אלא רק ממשלת מעבר, והניסיון של חזבאללה להשפיע על זהות הנשיא והרכב הממשלה לא עלו יפה בינתיים.
לבנון נתונה מזה שנים במשבר כלכלי עצום כתוצאה ממלחמת האזרחים בסוריה, שחיתות ממשלתית ואי-יציבות פוליטית. באוקטובר 2019 פרצו הפגנות רחבות היקף במדינה כתוצאה מהקיפאון הכלכלי המתמשך והעדר שירותים בסיסיים עבור האזרחים והמחאה הציבורית המשיכה להראות את אותותיה בשנים הבאות. הציבור בלבנון עייף ממלחמות ומאבקים פנימיים. חזבאללה מעוניין לגרור את ישראל לעימות כדי להגדיל את הלגיטימציה הפנימית שלו בלבנון שנפגעה קשות נוכח המעורבות של התנועה במלחמת האזרחים בסוריה והפיצוץ בנמל ביירות. הסיוע המסיבי של חזבאללה לשימור משטרו של אסד, הוביל לפגיעה בלבנון נוכח גל הפליטים העצום שזרם למדינה והזליגה של תנועות אופוזיציה מיליטנטיות לתוך שטחה של לבנון.
מכל זה נובע שלחזבאללה יש אילוצים שנובעים מכך שהוא חלק מהפוליטיקה הלבנונית ושמעמדו המיוחד כ״התנגדות״ (ולא כמיליציה פנימית שאותה יש לפרק) תלוי בכך שנשקו יופנה רק נגד ישראל ולא כלפי בני ארצו. בהקשר הזה, הוא שונה מחמאס: ראשית, חמאס שלט למעשה (עד המלחמה) באופן מלא ברצועת עזה. שנית, רצועת עזה אינה מדינה. משמעותם של שני ההבדלים הללו היא שלחמאס יש יותר חופש פעולה מאשר לחזבאללה, הן פנימית והן נגד ישראל. בין שאר, חזבאללה חושש שמחירי המלחמה הכבדים יתרמו עוד לקריסתה הכלכלית של לבנון ויחלישו את מעמדו במדינה. אכן, כבר כעת נשמעים קולות בלבנון הרואים בחזבאללה גורם שפוגע ביציבות הפנימית, ומביעים חשש מפני מלחמה נוספת. לכן, אם חזבאללה שוב יגרום להרס של לבנון, כמו ב-2006, הוא מסתכן באובדן אהדת הציבור הלבנוני, כולל בני בריתו הנוצרים.
לאור הטבח של 7.10 ברור שישראל לא יכולה להסכין עם קיום גורם לא מדינתי חמוש ומסוכן, שמטרתו המוצהרת היא פגיעה בישראל, על גבולה הצפוני. עם זאת, יש לזכור כי הניסיון של ישראל לחסל את כוחו הצבאי של חזבאללה לא נחל הצלחה רבה ובסופו של דבר רק הביא להתעצמותו.
אז מה ניתן לעשות? ראשית, על ישראל ליזום שרטוט של גבול בינלאומי מוסכם עם לבנון, בהמשך להסכם על הגבול הימי ב-2022, וזאת בסיוע של ארה"ב, לה יש אינטרסים משמעותיים בלבנון. מצופה כי הסכם בין שתי המדינות, שיסלק את נקודות המחלוקת בגבול, ישמוט קלף חשוב מידי חזבאללה, שנהנה מן העמימות סביב הגבול הקיים, ויתרום לחיזוק המדינה הלבנונית. שנית, על ישראל לשתף פעולה עם הציר המערבי – מזרח תיכוני המתון (הכולל מדינות כמו סעודיה, מצרים, ירדן, האמירויות ומדינות מערביות כמו ארה"ב, צרפת, בריטניה, גרמניה ואיטליה) לא רק במלחמתה בחמאס אלא גם במאבק שלה מול חזבאללה, שאינו נהנה מתמיכה בקרב אף אחת מן המדינות האלה. מהלך כזה עשוי לחזק את המדינה הלבנונית ומוסדותיה וגם יעביר מסר ברור לחזבאללה לגבי השינוי במאזן הכוחות האזורי והבינלאומי. בטווח הארוך יותר, בסיוע הקואליציה הזו וביחד עם הסדרת הגבול הבין לאומי בין ישראל ללבנון, יוכל להתחולל שינוי בדינמיקה בתוך לבנון, לכיוון כינון שלטון יציב וסמכותי ולשיקום הכלכלי של המדינה. כך, יוכל להצטבר לחץ פנימי ובינלאומי על חזבאללה לסגת לצפונית מנהר הליטאני ובהמשך להתפרק מנשקו ולהפוך למפלגה "רגילה".
לסיכום, יש לזכור כי לבנון הייתה ונשארה מדינה שסועה המורכבת מקהילות רבות (עדות דתיות, משפחות גדולות ואזורים), וכי לא כל הלבנונים, ואף לא כל השיעים, תומכים בחזבאללה. עבור ישראל, הצטרפות לקואליציה מערבית – מזרח תיכונית מתונה חיונית לא רק למלחמתה בחמאס אלא גם למאבקה בחזבאללה ובסיכוי להביא ליציבות ולבטחון בגבול הצפון.
להורדת המסמך:
מה לגבי 1701?